|
Walking. Trying to figure out the sick patterns. Unknown
paths. Doing my best to avoid falling.
Watching my sorrow in digital images. Seeing myself through
their eyes. A monument. Nothing but. A vacuum. Now freed. Of
its own. Existence.
|
|
שושנים הן
אדומות, סיגליות
הן כחולות, אני
אוהבת ספגטי,
רוצה להזדיין?
זאטוטה
פסיכודלית
בפיק-אפ ליינס,
לכבוד ט"ו באב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.