היום זה השנה שלנו- ששוב אני חוגגת לבדי.
המחשבות עליך לא נחות.
מתי זה יפסיק, יגמר, יעבור?
די, אני כבר מתחילה לשנוא אותך
מרוב שאני כל כך מאוהבת בך!
ואתה אפילו לא מתייחס, תשלח חיוך, מה כואב?
משגע אותי שאתה לא יודע שאני קיימת אבל אני כאן,
נמצאת וכל כך מאוהבת.

אני לא מכירה אותך ואתה אותי מסקרן.
כל מבט שלך אליי, יכול לגרום לי להיות מאושרת
וכל נשיקה קטנה וחיבוק שאתה נותן למישהי אחרת,  
את לבי היא מיד שוברת.
בא לי להכניס לה סטירה כי בתשומת לבך היא זכתה
והנה, אני שוב בוכה על הכרית הרטובה,
מדמעה שנוזלת שוב פעם בגללך.
אותך אני רואה תמיד מאושר
בבקשה- אולי תשתף אותי במה שקרה?,
ואם אתה עצוב- אל תפחד שאזוז
כי אני פה, לעומתך, תמיד לרשותך.

אתה מכיר את חברות שלי, יוצא איתם, צוחק איתם
אבל אני כאן מאושרת כי אתה עומד עכשיו מולי
ובלי אף אחת אחרת.
עומד לי משפט אחד בקצה הלשון
משפט קטן עם המון שיגעון,
שרק הביטחון העצמי יתעלה על עצמו - שלא יאכזב
ויעזור לי אלוהים כי מתגובתך תמיד אפחד

הרי חסר טקט אתה אם עד עכשיו לא הבנת-
שאת לבי הקטן כבשת,
וכל מילה שלא במקום
ישר תהרוס אותו יחד עם כל הביטחון.
ולהגיד לך עכשיו את האמת?
עמוק בפנים ידעתי שאיכשהו תפגע בי
עכשיו אתה מבין למה תמיד שתקתי?
כי רק אותך באמת אהבתי!