עפרה דינור / אדום |
לפעמים, כשאני חושבת על לבד
אני רוצה לחתוך ולשסע.
לצחוק מול הדם הניגר, מפעפע
לאהוב את הידיים החיוורות
את חוסר התחושה בקצות האצבעות
מין קור כזה
שמתפשט מן הקצוות אל העיניים
ואז עירפול נעים, כמו ערפל על מים
עוטף אותי, חובק, מכיל ומקבל לעד
"הנה, היגעת!"
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|