אתה זוכר?
היינו ילדים של שמש
קמים כל יום בארבע ומרגישים הכי חכמים.
על איזה גל התנפצנו?
אתה אומר שהעיר מקיאה אותך
מספר לי שמה שאתה צריך עכשיו זה רק ילד משלך,
מאלתר שאנשים אינטיליגנטים מסוגינו
גם יודעים
כשצריך,
לרצוח את המצפון.
אח יקר,
הפכת לאיש לא עקבי.
זוכר שחזרתי מסקס עם נטע
רק כי היא נתנה לך?
זוכר איך שמחת בשבילי כשהצלחתי?
התרסקנו על גלים נמוכים.
אתה מתמודד היום, לבד, עם השבר הכי גדול שהזדמן לך עד כה.
ואתה אפילו לא מודע.
אתה שזיהית מדוזה צעירה במרחבי ים-אינסופי
ירוק,
כמו שהיו עינך לפני שדהו לאפור
כמו נשמתך.
מספר שיהיה לך שם טוב יותר.
שנינו יודעים שלא.
אח יקר,
נהיית איש לא עקבי. |