(פזמון עממי)

כולם חושבים שהשתגעתי.
הכל בגלל היונה הזאת, הפסיכית.
היא באה אלי, לצריף.
התישבה על איזה ענף
והתחילה לדבר.
אמרה:
"הכל יהיה בסדר,
יהיה שלום,
אנשים יהיו מאושרים
ולא יצפרו בכתום,
ירגעו
וישמחו
ולא יפלחו את התור..."
אז אמרתי לה:
"מה קרה, מותק?
התחלקת על השכל?"
וגם קראתי לציון ואבי
שישמעו ת'יונה המפגרת.

לידם היא סתמה את הפה.
ופאדיחות, באו ים אנשים,
הסתכלו עלי בעיו עקומה
ועשו לי בדיקות של סמים
ושלא מצאו שום דבר
קבעו שסתם התחרפנתי.
זה המזל שלי.
מזל של עז!
אם היה צדק בעולם,
את היונה היו צריכים לאשפז.