נקיה משם וצורה
אוקיינוס ללא גלים
רק אור ונהרה

זוג שנגע בה,
שיר כל השירים
אהבתם,
זה בזו מביטים
בזריחתה
המופלאה

דבר לא יפרידם
עד אוחדו
בה

אנא אהבה,
האירי לבי מבעד חרכיו וסדקיו,
כאסיר עולם נידון למוות
שצוהר קטנטן נפתח בכלאו

אנא,
התיכי בזלת הגעש
שמכסה לבי מפנייך,
זרמי לתוך נפשי
מלאיני לבלי די

מסילתה חישקה בין שני פסים חזקים מברזל,
והיא אומרת לנו:
היו שפלי-רוח ענווים כמו אדנים מעץ ,
אז תוכלו להאחז בשני הפסים, ורכבת חייכם
תתקדם בבטחה עד לתחנה
שם תפגשוה
פנים מול פנים -
תחשפוה
בתוככם.