כמהה
כמהה נפשי
שנים
לרדת אל תוך תהום בושתי
חשוכה מכל תהומותיי
תהום שהעזתי רק להתקרב לשפתה
להציץ מחשכיה

עם פנסי העלוב
לרדת
ולרדת
עירום
יחף
על שברי סלע חדים
חשופות כפותיי
דורך
נאחז
נחתך
נעקש
פסע אחר פסע
פצע אחר פצע
פצע בתוך פצע
חבול
נקרע
ונקרע
שותת
מתגבר על אימתי
קורע עיניי לדרוך פסיעתי הבאה
ער
ממשיך
יורד
ויורד...

לא אכנע!

עד הגעתי
תחתיותיה, לאגם חבוי
נסתר -
אגם בושתי,
אגם מלוח מר מריר
שמגעו צורב כאש...
אאיר פנסי לתוכו באור חריף
ואראה את כולי, כמו שהנני
כל טומאותיי בו נקוו
למעמקיו
ואביט ואביט ואביט ...

וכולי עירום ועריה
נוטף דמעות
מלובנות
בושתי מבעבעת
מותכת בנפשי
כווה
כווה
וכווה
ולא יכול עוד עמוד בייסוריי
לא יכול

ואכרע לשפתו
כל מאודי
כלכולי
אשא כפותיי
מבטי

כורע
תפילה

אלוהיי
אנא בחסדך

לא נפסקת
לא תיפסק -
עד יבקיע אורך
יציף אפילת תהומי
וטיהרת אגם בושתי
עד הצליל כולו
וזך

לא ארצה לקום מכריעתי
רק לימוג
ולימוג...

ונעלמו קירות מצוקי האופל
כלא היו מעולם
ואדע
שכל חיי הייתי נכסף לרגע הזה
וכל חטאיי השפלים שחטאתי
וכל פגיעותיי שפגעתי ברעייתי ,
והתקוממויותיי שהתקוממתי נגדך
שנקוו ונקוו בתחתיות נפשי -
הביאוני לרגע הזה,
רגע שפלותי המושלם
שיבתי.
וידעתי תמיד שתסלח
כי לרגע הזה שיוויתי
משווע
אשווע

בוא יבוא

ואבוא באגמי שטיהרת
זך מכול זכות
לטבול בו לבלי די
מציפני חסד אהבתך תמיד
הלל כולי
הודיה הודיה הודיה אינגבולית
לעולמי עולמים

אהבה אינסופית
אתה