|
כשממש אין ברירה אני סוגר את החלונות
מפעיל את המזגן, מתנתק מן
העיר ומתנחש אל תוך
עצמי. אבל כשיש -
פתוח לרחוב אני מתנחשל
אפוף צמרות עבותות היונקות תחמוצות של
פחמן ומשדרות לעברי עם רוח
הים גלים ירוקים של
חמצן אנושי
[קיץ 2003] |
|
|
- יש פה
רקדנים?
- כן, המפקד.
- אוקיי. אז
תרקוד למחסן
ותביא את מנות
הקרב של כל
הפלוגה. זוז!
- המפקד, עם
קיטבג או בלי
קיטבג?
אד המתאבד
בטירונות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.