[בעקבות "המשורר והציפורים" של מרק שגאל]
הוא שוכב על גבו ועיניו
פקוחות מתחת לעץ
ועליו ציפורים.
מה הוא רואה, מה הוא חש. הוא
חש בקרקע מתחתיו, ומעל
הוא רואה עץ עבות
ועליו ציפורים -
ואיתן הוא הולך אחר עיניו, יודע
ששם בגבהים לא יוכלו עוד
פלישתים לנקר את עיניו
הנוסקות
[פריז, 11.6.03] |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.