לא אסלח לעצמי, איך השארתיך שם בשדה הקרב
חשוף לעין האויב
לא אסלח לעצמי, איך העזתי להתעלם מקולך הצרוד שהתגלע בגרונך,
הקול שזעק לעזרתי
אנא, סלח לי חברי, אותו חבר שלחם באומץ לב לצידי עד הסוף
לא אשכח זאת, איך הגיע יום דינך ואני
כמסתכל מהצד, רואה את הייאוש והסבל הנוצץ בעיניך.
אנא רעי, סלח לי, אני שברצוני לנסות לשאתך לפחות אל מאחורי
הגבעה הסמוכה.
אבל אתה כבד, ואני משתדל שלא להתייחס לכאב שנגרם לגבי.
לא אשכח איך למוות לא הנחתי לקחתך, ובחבקיך את צווארי חיבקת
חייך.
אנא, תן לי דקה לשכוח מהכל, דקה לנשום מהחיים.
נוח רעי, נוח, נגמרה המלחמה
אני מתחיל לראות את האור שבקצה...