אתה בא לקראתי - אני מועדת, אני באה לקראתך - אתה מועד, שנינו
כל כך רוצים את הביחד, אך אנחנו לחוד...
משהו עמוק מפריד ביננו, נותן אשליה של חלום מתוק ואז החלום
ההוא מתנפץ!
אני בודדה, החצי השני שלי, המשלים, המחבק, המנשק, המרגיע
והמפתיע בכל פעם מחדש, מתנתק ממני... אני מבולבלת, מאוכזבת
ועצובה... אף פעם שנינו לא נדע את התשובה... האם זה גורלנו
להיות נפרדים? להיות בודדים? להיות עצובים?
אני מרגישה רע, אין בי תקווה, יש בי רק  אכזבה... רוצה לעוף,
לחוש אותך, לטעום אותך, לחבק אותך ולעולם לא לעזוב, להרדם
איתך, לקום איתך לעולם הורוד והמושלם שבנוי משנינו... אך כל זה
אשליה מתוקה... אבל עדין אשליה...