סיפור על מסע של אביר בן חיל,
אחד שצעד 40 יום ו-39 ליל,
ביבשות וארצות בלתי מוכרות
דרך הרבה מכשולים וסכנות,
בחיפושיו אחר גבירתו שנלכדה
בטירה שעליה שומר הדרקון הרע.

בדרכו להצילה עבר בארצות האור
שם שוכן המוות בהר ובמישור,
שם הרעב, הרצח והפושעים שולטים,
ארצות שבהן החזקים הם ששורדים,
הוא איחד את העם נגד הכח הרע
ואז עזב כי עוד לא הגיע אל הגבירה.

ולארצות האופל הגיע בהמשך המסע,
שתושביה מפחדים מכל תזוזה קטנה
שבזווית עינם ראו וחשבו שזו חיה
כמו זאת שהרגה את ילדתם הקטנה,
וכששמע זאת שלף האביר את חרבו,
הרג את החיה והמשיך במסעו.

ולאחר האופל בא לארצות הדמדומים,
מקום מפחיד אשר בו חיים היצורים
הנוראים שבאים רק בחלום בלהות,
ערפדים, אנשי-זאב ומכשפות,
לאביר בן חיל היה רעיון די טוב,
והמשיך אחרי שעזר לתושבים לעזוב.

ולבסוף כשהגיע למחוז חפצו, לטירה,
זה היה מוזר, לא היה שם דרקון רשע,
נראה שהוא ברח במהירות, לפי הסימנים,
אז החל אביר בן חיל לבדוק בכל החדרים,
וכשבדק הגיבור חזר הדרקון ברוב תפארתו,
ולכד את הלוחם בטירה כי הוא חדר למבצרו.

מהדרקון הבין האדם האמיץ מה קרה,
לוחם אחר הגיע ושיחרר את הגבירה,
הוא שגירש את הדרקון הגדול מביתו,
הוא שהשאיר את האביר ללא אהובתו,
אך אל תדאג, עוד גבירות מחכות להצלה,
אך קודם כל צריך להוציא את עצמו מהצרה.

ובעוד הוא מנסה לחשוב איך לצאת מהטירה,
גבירה יוצאת להצילו רכובה על סוסה לבנה.