שלומית עומר / פני חרסינה |
נחצבו מדמי הקשה
כאבן
עומדות כאן על הסף
כאב-האהבה הכריעני
אם היו החיים נצחיים
הייתי משמשת אבן דרך
חיה
ממשיכה לבעור
עד שתביט מפוחד לאחור
אין זו דרכו של עולם
לחכות למהססים
בלב כבד
ההצגה נמשכת,
בצעדים קלים ופני חרסינה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|