|
מילים מאש ליבי
נחצבו מדמי הקשה
כאבן
עומדות כאן על הסף
כאב-האהבה הכריעני
אם היו החיים נצחיים
הייתי משמשת אבן דרך
חיה
ממשיכה לבעור
עד שתביט מפוחד לאחור
אין זו דרכו של עולם
לחכות למהססים
בלב כבד
ההצגה נמשכת,
בצעדים קלים ופני חרסינה. |
|
|
יום אחד כל
הצמחונים ירוצו
בעדרים חופשיים
באחו, רועים ללא
דאגות...
ואז נצוד אותם
בכמויות, אבל לא
בשביל לאכול, רק
בשביל הספורט!
מה אנחנו
ברברים?
המטיף אמר ויעשב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.