אבל אני הרי בכלל לא גבר,
ואת מכסת עצב הלידות כבר מילאתי.
אז מה אני עושה כאן לעזאזל,
בתור מחפשי העבודה
המזיע והמהביל,
בכוננות ספיגה למכה, שתגיע בקצהו.
אני, שהורגלתי לקיצורי דרך,
ומקפצות וירטואוזיות לתורים מתמשכים,
מחכה עם כולם בדרך לכבשנים,
ותקוותי היחידה -
להביא
פת לחם
לילדי
ולנשמתי
הרעבים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|