להגיע לאילת, להיכנס למלון, לסדר את הדברים בחדר, לקחת מספר
בקבוקי בירה ולעוף לבריכה.
מתיישב ומתרווח על מיטת ים על שפת הבריכה, לוגם מהבירה וצועק
לעצמך - חופש!
כך שוכב באצילות על מיטת הים מרוקן את בקבוק הבירה, בוהה
ביפיפיות בלונדיניות השוחות בתוך הבריכה וזועק - שמע ישראל,
חופש!
אני פותח בקבוק בירה נוסף ומצית סיגריה, מאושר עד תום תהליכים,
מהבריכה יוצאת בהילוך איטי אחת הנימפות ששחו מקודם בבריכה,
בחורה בעלת מראה קסם ושרביטה ביקיני אדום, גופה משוקק והמים
מתנקזים סביבו וצורח - ישו הקדוש, כוסית!

היא חולפת מולי ומתיישבת מספר מטרים ממיטת הים שלי, הסיגריה
נשרפה כליל ואני מחסיר מספר פעימות לב הכרחיות ובקבוק הבירה
תקוע בין שיני.
את הבקבוק הבירה רוקנתי עד סופו ואת הסיגריה חנקתי, קמתי
מכיסאי והתקרבתי בצעדים מדודים לכיוון הביקיני האדום.
היי אמרתי לה, ובאלגנטיות הזמנתי אותה לחדרי, אפשר היה לראות
את הפליאה על פניה אבל לאחר שהסכימה הבנתי שזה לטובה, היא נתנה
לעצמה עוד עשר דקות בשמש ולאחר מכן הבטיחה להצטרף אלי, חייכתי
וצרחתי - מושא הכביר, זיון!

תוך עשרים שניות הייתי כבר בפתח הדלת של החדר כאשר אני מתנשף
כמו שור טיבטי ומבין שהכושר הקרבי שלי כבר אינו כושר. בחדר שני
חברים שלי שרוים על הספה וצופים ב"קרטון נטוורקס", לא הייתה
תנועה כשהסברתי להם על העתיד לבוא ולכן נאלצתי להשתמש באלימות
כדי להעיף אותם מהחדר ואפילו הייתי נחמד והעלתי להם רעיונות
לעיסוק עצמי בחוץ.

חזרתי לבריכה לאסוף את המגבת ואת הביקיני ועלינו למעלה לחדר.
מצאתי אותה משעשעת ובמקרר בקבוק יין אדום, לגמנו מכוסות היין
ומבטינו קרובים, קישקנו בזנבות, וציחקקנו כמו זוג יונים וברקע
נשמעו צליל המואזין כשהיא הורידה... "קיבינימט, המואזין!?"
התעוררתי והבנתי שאני שובר שמירה ושצלילי המואזין המזדיין
העירו אותי וגנבו ממני את הביקיני האדום, כל כך רציתי לירות
להם בסטיקלייט הירוק על המסגד ואמרתי, הרמטכ"ל עד מתי?