|
הניחו לי לנפשי
אל תכרו עוד
את קיברי.
כוכבי,
היה זוהר
וליבי ער
עכשיו כבוי
ובמקום אחר.
חושך הליל
הולך וגובר
וברחובות ליבי
האש בוערת.
הסירו ממני החושך
לא רוצה עוד
לעולם האחר.
הניחו לי לנפשי
אל תכרו עוד
את קיברי.
רוצה לדעת
האם השמש בליבי
עוד תזרח
צפורים יצייצו
האביב יגיע
ועץ הלבנון יפרח.
הניחו לי לנפשי
אל תכרו עוד
את קיברי. |
|
|
למה? כל פעם
שמישהו רוצה
לשאול שאלה הוא
שואל אם אפשר
לשאול שאלה?,
זה לא ביזבוז של
שאלה?,
ביזבוז
וגסות רוח!,
כי אתה שואל
משהו תוך
כדיי התעלמות
מוחלטת מהנשאל,
כאילו שמישהו
שואל אותו אם
אפשר לשאול אותו
שאלה.
חוצפה!
שאול מהמוסד,
שואל דברים
ושאלות ללא מטרה
או הגיון! ממש
כמו במלחמת
השנאוצרים
הגדולה של מזרח
קוייבק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.