הולכת לאיבוד בתוך היער של ורשה,
הולכת לאיבוד בתוך יער סבוך.
הולכת לאיבוד בים של מוות - קר שם,
הולכת לאיבוד בעולם שבפחד כרוך.

מחבקת את אבא, מפוחדת נורא,
דלתות הרכבת נסגרות והיא נוסעת.
ואחותי הקטנה, היא בוכה ובוכה,
ורק אני, ורק אני יודעת...

שבסוף הרכבת אין שום חופשה,
כי בסוף הרכבת יש מקום נורא.
כי בסוף הרכבת חיות נוהמות,
כלבים שנובחים והצלפות חזקות.

הולכת לאיבוד, מחפשת את אבא
דמעה של תקווה שמהר מאוד פגה.