|
נעה דרך המרחב המסנוור
בלהט המרטיט את האוויר
הרים סגולים משתקפים באגמי שווא.
לנגד עיני הלמות התמהות
ענני פלמינגו מנקרים בבואתם.
מתאבכים תעתועי געגועים:
עירסול הנוף בין כפותיך החמות
שקיקת המרחב העצום בפינותיך.
(גחלת מאוחרת, מיותרת,
היא שננשבה ברוח מרחקים) |
|
|
הרופא אמר שיש
לי אלצהיימר.
ומי אתה? הרופא?
יופי, מה יש לי?
אלצהיימר? באמת?
ומי אתה? הרופא,
אז אולי תגיד לי
כבר מה יש לי!
זקן הבמה החדשה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.