יום שבת רגוע
הציפורים מצייצות
ואני סתם שוכבת לי על המיטה
לבד
יום של געגוע
לכל מה שהיה
פעם כשהייתי עוד ילדה קטנה
וגם גדולה

פעם יכולתי
להביט מהחלון
ולהרגיש את האור חודר לריאותיי
לאט
פעם כשאהבתי
אז ידעתי להרגיש
וגם להתעצב
כשמשהו לא טוב קרה

יום שבת רגוע
ואתה לא כאן
מי אתה בכלל, אני שואלת
ואין תשובה
יום של געגוע
לכל דבר
לאהבה, לרגש ולבכי
המר

פעם יכולתי
לחבק אותך
ולדעת שנבראת בשבילי
לעד
פעם הייתי
בן אדם
והיום רק געגוע הוא מה שנשאר
וצל.