|
החרטות תקפו שוב הלילה
מיידות בי מן המארב זכרונות
קושרות אותי בחבלי החלטות אומללות
מצליפות בי ללא רחם בשוטי עיוורון
צורבות את בשרי במובן-מאליו מלובן
מטיחות בפניי בדיעבדים ללא הרף
עם עלות השחר שופד היום החדש
על חודו של מה יכול היה להיות |
|
|
איפה חוש ההומור
המקורי של זאב.
מדור אבידות,
מחלק ירקון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.