בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר.
הכל עובר מהר, מהר מדי.
ועוד מעט נגיע.

בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר,
ואבא שלי דווקא כן.
הוא מרצה לי על החיים
ועל זה שפעם הוא היה כורה חלומות.


בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר,
אני רק חושב עלייך
ועל איך שאני יחזור אני יבוא אלייך
ונשתה ביחד תה ירוק.


בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר.
אני רק חושב
שאם יכולתי ללכת ברחוב עם רשת פרפרים
ולחטוף מאנשים שברים של חלומות
אולי הייתי יכול לחבר חלום אחד משל עצמי.
אולי אז אבא היה גאה בי...


בדרך חזרה הביתה אבא לא מפסיק לדבר.
ואני,
אני לא מדבר.
פתאום אני לא יודע איך...