|
בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר.
הכל עובר מהר, מהר מדי.
ועוד מעט נגיע.
בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר,
ואבא שלי דווקא כן.
הוא מרצה לי על החיים
ועל זה שפעם הוא היה כורה חלומות.
בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר,
אני רק חושב עלייך
ועל איך שאני יחזור אני יבוא אלייך
ונשתה ביחד תה ירוק.
בדרך חזרה הביתה אני לא מדבר.
אני רק חושב
שאם יכולתי ללכת ברחוב עם רשת פרפרים
ולחטוף מאנשים שברים של חלומות
אולי הייתי יכול לחבר חלום אחד משל עצמי.
אולי אז אבא היה גאה בי...
בדרך חזרה הביתה אבא לא מפסיק לדבר.
ואני,
אני לא מדבר.
פתאום אני לא יודע איך... |
|
|
ילד, אל תתחצף
אליי, אני מורה
כבר 32 שנה
וכנראה שאם עוד
לא הייתי המורה
שלך, אני אהיה
מתי שהוא."
(יודית, אמא של
נוי-נוי, נכנסת
בילד בן 7 שבסך
הכל שאל אותה מה
השעה) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.