בשרשראות לידה
הוא נושך אותי ולא מרפה,
לוח המודעות צורח
הספסל גונח
ואני בשלי
בעולם דומיה
שלי ושלו,
כמו מהופנטת
מכשפה כחולה רוקדת אותי
אני צמח סביון מאושר,
פתאום התחלתי להיות רק אני
והוא בתוכי - ילד מבוגר.
בבלבול מתמשך
של חלום ודמיון
מציאות, כאב
וגם אושר,
אני ממשיכה,
הווילון בועל
העט גונח
ואני בשלי בעולם שזורח
בדומיה שלי ושלו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.