מונחת לה בובה
על קו ייצור
במפעל לבובות מושלמות
לבובות יפיפיות
יושבת לה בודדה ודמעות נוטפות
מפניה הלבנות
התמימות.

למה הגורל בחר דווקא בה
למה לא בבאה אחריה או מלפניה?
יושבת שם מההתחלה ואולי עד סוף...

מהפעם הראשונה שקרן אור פגעה בעיניה המלאכותיות
רצתה להיות אהבתה של ילדה קטנה אשר תשחק איתה
תלביש אותה בבגדים מפוארים
תסרק את שיערה הרך
שתהיה מושא קינאתם של כל שאר הבובות.

לראות איך העולם באמת מחוץ לשערי המפעל האפל.

לראות את הפרחים הצבעוניים
את השמיים הכחולים
ולא רק לחלום איך זה שם בחוץ
מעבר לקירות השחורים...

אך חלום זה לא יתגשם לעולם.

הבובה פגומה...
יש לה שריטה על הלחי הצחורה...