אורנית בלנק / יורקת דם |
כואבת כל דקה ערה, דוקרת את עצמי, אותי
כל יבבה בלילה חם, גורמת לי למחשבות
כל אמירה, של כל אדם, תגרור איתה כאב איום
יורקת דם אני, אני, משחזרת כל מהלך של יום
אין שום דבר ספונטני כאן, יש רק כאב ארוך, אחד
חושדת כבר בכל אדם, רוקמת לו שמיכת זוועות
לא מוכנה להתנחם, לא לאהוב, לא לחבב
רק משחזרת עוד ועוד, ומוסיפה ומעוותת
עד שהעולם וגם הדם, הופכים רעים, שחורים משחור
כי זה מה יש, רק הכאב, ואין לי שום מפלט ואור
רוצה מאד לעוף מכאן, לפרוש כנף כמו ציפור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|