בלכתך מיום
ובקומך מחלום
את לחייך המסמיקות מאדום
הנני מכתיר עד תום

עד כלות זרום הדם
בהיכלייך הקדושים
עד ייגשו כרובים הלום
וישאוך - יהלום

ותאזל השפה
ממילים אצילות
ותשא החרפה
נשיקה חטופה.

וחום חיקך
אוצר גופך
בו - דמי יזרום
כשיערב היום

ועל מפתן נקיק או תל
תרקום השמש בין אור וצל
סריג עדין ליום הדין
בו לך אני ממתין

אך אין שופט ואין משפט
ואין צדק מוחלט
ומי פסק כי כך נועד
כן - לאהוב אותך לעד

ללא שריד של כל תקווה
לצום קמעה מהאהבה
הרי אל חום הלהבה
רק התמותה - היא מתאווה!