אין לי מילה להשלים רעיון
אין לי משפט להגיון
אני מטה את הראש על כר-
הדשא לוחש עלייך בקול יקר

אני משוטט בין הפרחים
וטובע בים הצבעים
ואין להמציא לך זר פרפרים
כה מתרגשים הם - כמאוהבים!

כך אף לא אותנו יכולתי ללכוד
כשם שאת חופשיותם לא ניתן לחמוד
אז באתי אלייך עם זר קוצים
כדי שתוכלי לאחוז -
בכאב של חיוכך המקסים!

גם כשהבית סגור ואת רחוקה
אותך אף פינה אינה מדחיקה
וגם מדרכת הרחוב, ועמוד התאורה
לצילך עת ערב נשמתם מסורה.

לאורך הגשר, לתוך הנהר
הירח צולל בשנית - חציו מבותר
חציו האחר מצא אור יום
במקום בו השמש קופאת דום

ואורה מנסר את הלילה
חיצים בודדים של חדווה
שליחים של אהבה אשר לא די לה
בהלבנת כל האיבה שלנו מצווה.

אורך איננו שוב אור יום
את ואני איננו 'אנו' פתאום
כעת, כשליבך עומד מלכת
הנני - שלכת

ידך לי הלילה - אך בחלום
ואין רגע בו ליבי מפסיק להלום
אהבתנו להיגשר שוב לא תספיק
להוקיר את הודך לא אוכל להפסיק

עת אזרום הלילה לאור הירח
שם באשר גורלי אותי משלח
כי לא נותר מקום עלי אדמות
בו בלעדייך אוכל להיות!