מיכאל שנקמן / לוח השחמט - המשך |
רק מספר צעדים קדימה. הוא לא ראה מאום, ולא שמע צליל מלבד את
קולה של הרוח הנוגעת בעשב הגבוה, הצומח בר בעמק הירוק.
"אני לבד, אין כאן איש" אמר לעצמו מנסה לשכנע את הקול הפנימי
שהלך וגבר ואת התחושה המתחזקת, אותה תחושה מוכרת שחווה פעמים
רבות בחייו, התחושה, התחושה שזוג עיניים מביטות אל תוך נשמתו
ועליו בו זמנית...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|