|
את יושבת לך בפינה שלך
פינת השתיקה של הנפש
לא מראה סימנים לרצון לדבר איתי
כל כך קרובה אך כל כך מרוחקת
מעולם לא באמת דיברנו
אהבנו בשתיקה
עשינו אהבה ללא מילה
ותמיד רציתי
תמיד קיוויתי
לשמוע את קולך הענוג שובר את השתיקה
מוציא החוצה חלקי נשמה
פולט לו החוצה מחשבות ורגשות
אך תמיד היא שם
אותה שתיקה, דחוקה באותה פינה
לעולם לא שוברת את השקט
לא נותנת לי לעבור האת המרחק הקטן
הפער שתמיד היה שם ולא נסגר
אז עכשיו אני הולך ילדה
עכשיו אני בוחר בשתיקה
לא רוצה לדבר איתך
לא רואה צורך באף מילה שתבוזבז לה באוויר
הבטחת שהפעם זה יהיה שונה
הבטחת שהפעם תתקרבי ותדברי
אבל את פשוט לא מסוגלת
את לא יכולה לתת לי את אותה תחושה, קרבה
אז היום אני הולך ממך
לא מסוגל יותר לדבר
גם אני ברחתי, אני בחרתי
עברתי לי לפינה
פינת השתיקה של הנפש
לא מראה סימנים לרצון לדבר איתך
כל כך רחוק ולא רוצה שוב את אותה קרבה |
|
|
יש לי לבן על
הפה?
מוניקה לוינסקי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.