אני כאן לבד בים של אנשים,
כולם שמחים,
צוחקים וצעוקים,
אני יושב שותק,
בוהה ומהרהר,
על התנהגות האנשים.

אני ניראה כאילו לא הייתי קיים.
אחדים רואים ומבינים את עולמי.
לא רבים הם אבל האחדים הללו הם כל כך מיוחדים.

כמוך, את מיוחדת כל כך ,
תמיד פורחת, שמחה, מחייכת,
אין דבר טוב מזה.

אנחנו משלימים אחד את השני,
השמחה שלך והאדישות שלי,
החיוך שלך והתמיהה שלי,
צחוקך המתגלגל מול בכיי המר,
זה פשוט יוצר שילוב מדהים.
אהבה ותשוקה...