תלשת פרחים
להגיש
במחוות תודה ואבירות שפסה
מונח על המגש
עם עצמך
ועם אותו אחד שהיית
באותם ימים שהרשיתי לך לאהוב אותי
והעץ הנטוע עוד היה שתיל
יכול להיות ששמת לב
איך הטפטוף הקבוע הרעיד בי
סבל או תענוג
אולי נתת לי לחלוף
אולי הייתי עשב פרא
עם בוא אביב וגיזומים של מיותר
כמו כל שנה אתה עוקר
אחוז טירוף
ומנפה המוץ הנאחז בעקשנות
לא יעזור ליבלית להתחפש לשושנה
היית אומר לי וצוחק
ואל תהיי לי מפונקת
אתה מרצין  
עכשיו
תורי לצחוק ולסנן
דרך חור הנפה
כשרק אני שומעת ממילא
להתראות