|
לילותי שלבד
נישאים על
כנף גחלילית
מנוקבת.
כמותה,
גם אני
מהב
הבת
הבהובי קיץ
קמלים
באור הקלוש
של ירח אלול
תחת ירח
אחר
עת הסתיו
יעמיק צבע
אתהבהב גם
אני מחדש
אחריך
גם החודש
עלול
הקיץ לקמוט
באור
מנוקב הכנפיים.
אני פוזרת עיניים
במניפת הנוצות
לעצור בדמעות
לילותי שלא לבד
נישאים גם הם,
על כנף גחלילית
מנוקבת
בכל לילה,
דואג כרטיסן
לנקב מחדש
בכנפי
את עלות
הנשיאה
שבחושך
|
|
|
אוי לא!!
אם אדם וחוה לא
היו אוכלים מעץ
הדעת, היום
היינו כולנו
ערומים ואז כולם
היו רואים את
השומנים שלי! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.