שיערך אפור שחור פזור ומלא בקשרים
לחייך שקועות וחיוורות
ואת מחייכת חיוך שבור שמנסה להסתיר את כל זה
אמרי למה אינך בוכה,
אמרי למה את מחייכת
כשעינייך כה עצובות ופנייך כה נואשות
למה את מחייכת ולא זועקת
למה את לא אומרת מילה ומחייכת חיוך שבור
רק כדי להסתיר את כל שהעיניים רואות
אנשים רואים את פניך אך רגועים
בגלל חיוכך שנמצא על פנייך
אך הם לא רואים שהוא שבור
הכיצד יכול להיות שאיש לא רואה
את עינייך המלאות בכאב
הלחיים השקועות עמוק וחיוורות כסיד
ואת שיערך האפור המלא בבפקעות של יגון
על פניך נמצא אותו חיוך שבור
אפילו לאחר כל אותן שנים ארוכות
ואפילו מילה אחת לא זעקת
למה?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|