אי אפשר לאבד אחיזה במציאות בלי לאחוז אותה חזק קודם,
ולכן רובנו לא מאבדים אותה.
לצערי אני חושב שאני בדרך,
לשמחתי אני חושב שאני בדרך.
אוחז ומחליק מרפה ומחזיק.
דרך נכונה היא רק עניין של נקודת משען.
מהי נקודת המשען אם לא ההחלטה מראש על הדרך הנכונה?
ואם הייתה תשובה האם באמת לקחנו אותה,
תחת שיקולינו?.
שכמו דחפנו אותה מתחת לארון כמו מכתב אהבה ישן
עדיין מעלה דמעות למרות שכבר ויתרנו ואינו נוגע לנו
מציק בתודעה ולא יודעים איפה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.