אני שמוותרת עליך
פעם אחת בכל לילה
מטביעה בדלי את גורי התקווה
שנולדו לערגה ולאור השמש.
ואיני יודעת כיצד
הם שורדים;
מוצאים את דרכם לתוך חלומותי
מערסלים את שנתי בגירגור העונג השקט,
ומאלצים אותי עם שוב הערב
לתלוש אותם מעלי אחוזת חלחלה
ולהתחנן בפניהם על מותם.