היה לה מבט עצוב בעיניים שהעלה בי זיכרונות, אותו מבט שהיא
נתנה לי כשאמרתי לה שלא...
אין סיכוי שזה יעבוד ביננו, אין סיכוי לאהבה ואין סיכוי שזה
יהיה טוב ושאף אחד לא יפגע.
והיא בכתה והייתה עצובה ואני הלכתי במחשבה של 'מה לעזאזל
קרה?'
חלפתי על פניה והדמעה שלה התמזגה עם שלולית שעל האדמה. השמיים
בכו ביחד איתה
ואני רק חשבתי שאולי זה כן היה סיכוי לאהבה...
והמשכתי וחשבתי וידעתי שזאת הייתה טעות, אבל כבר לא היה מקום
לחרטה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.