|
החיים שלי הם כמו רחוב ללא מוצא
כל חיי אני הולך לסוף בלתי נמנע
חשבתי שראיתי את האור בקצה המנהרה
התברר זו היתה רכבת
אני אוהב אישה
שאותי היא לא אוהבת
עתה נותר לי רק על המסילה לשבת
ולחכות, ולחכות, לסוף בלתי נמנע. |
|
|
המתרגם הלירי לא
נשבר:
"כשאצבעותיך
הגרמיות נסגרות
סביבי, ארוכות
וצנומות, המוות
מתאים לי, גן
עדן האם אתה
רואה מה שאני
רואה."
- דפש מוד,
בשירם
האובר-מנוגן
בגל"צ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.