הגעתי למצב שאני לא בדיוק יודעת מה אני רוצה מעצמי יש ילד הוא
מאד נחמד אליי והכל אבל בעצם הוא מלא בגאווה הוא לא נותן
לאחרים להתקרב אליו הוא מאד אגרסיבי הוא גם לא מאלו שיעבור
ברחוב ויגידו עליו ואוי איזה חתיך הוא לא חכם במיוחד בלימודים
ובכלל, הוא מאד תקיף וגאוותן הוא שובניסט לא קטן..
הוא מקרקר הרבה סביב חברות שלי הוא אוהב להציק עם כל מיני
הערות והוא נהנה לעצבן אנשים יש לו הרבה חברים ויש בו איזה קסם
אישי כזה מושך.. סקסי.. מצאתי את עצמי חושבת עליו מה ? איך
יכול להיות? הוא דווקא הוא? מה לי ולו? הוא אגרסיבי הוא כל
הדברים שאני לא אז נכון זה נדוש "הפכים נמשכים זה לזה" יש רק
בעיה אחת שאני רק אליו והוא לא עליו... אז איך אפשר לומר את זה
בקלישאה "הוא לא המכסה שלך?" נו באמת .. אני חושבת שזה כמו
מקרר כזה ששמים לו מגנט... הרי המקרר במקרה הזה הוא לא נמשך
אליי ואני המגנט שכן נמשכת אליו. בכל מקרה איך זה יכול להיות?
ומה עכשיו אני צריכה לאכול את עצמי מבפנים?
(שוב לא בקשה לא שוב!) למה ? מה עשיתי לעולם? אני לא רוצה
לאהוב רוצה שיאהבו אותי ואז רק לאהוב כי ככה כמו עכשיו זה לא
טוב זה כואב לי כל פעם מחדש ודווקא הוא אומרים שזה לא משהו
שבוחרים זה מה שהלב בוחר .. אז עכשיו אני ברוגז איתך לב שלי
אתה שומע?? אני מקווה שכן כי רק כאב אתה גורם לי רק כאב.