2.7.2003
<ליהב...>
עוד בוקר עצוב עולה על חיי
בלי חשק לחיות, פוקחת שתי עיניי
בחוץ יום חמים, בפנים סערה
מנסה בכוח לשכוח,
להדחיק את שקרה.
ואולי יבוא יום שתגיד לי "מצטער,
אני יודע שטעיתי-
אני רוצה אותך יותר",
ואולי יבוא יום שתבין כמה נתתי
את ליבי, את נשמתי-
רק בשבילך לחיות ידעתי.
אך הבוקר הזה, כשהלב עוד פצוע
כששמחת החיים מתכסה בגעגוע,
אני רוצה לך לומר
ולא יודעת אם מותר-
מתוקי שלי,
אני אוהבת אותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.