טל שי / מחשבות קרירות |
לקלף אט-אט את ציפוי השוקולד המתוק,
להתמכר לטעמו,
לשמוע בכל נגיסה את הפצפוץ המתוק הזה,
שנדמה כי אף פעם לא נמאס מלשמוע.
לא לעזוב עד שהכל חשוף.
להגיע לשמנת- ללקק אותה באיטיות.
נגיעה אחר נגיעה, ליטוף אחר ליטוף
להתענג מכל מפגש בין שפתיי החמות
לתוכן הקריר והמתקתק המתמסר ללשוני.
להגיע לסוף ולהישאר רק עם מקל ביד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|