אף פעם לא ידעתי מה אני מרגיש.
שנאה, מצד שני רחמים, מצד שלישי שאיפה לגעת בגופך.
שפתייך הרכות, בטנך המתוחה, גבעותייך השופעות.
כסומא התנהגתי בקרבתך. רוצה להתקרב אך לא למהר.
ניסיתי לחדור פנימה אל תוך הוויתך, לגלות את המכשיר שמניע את
מוחך. הייתי בטוח שמסתתרים בך רזים רבים אך לא. לא מצאתי
כלום.
רק נערה ספוגת טלנובלות ירודות ומלודרמה עזה נדרשת. התכונות
הילדותיות שלך גורמות לי חולי.
אבל זה זמני. אחר כך תגדלי, תביני שזה בולשיט ושהתדמית שעל-
פיה את חיה קיימת רק בשירים של מוניקה סקס ואביב גפן.
את תביני מה מתחבא בך. אני כבר ראיתי אותך מבפנים ומחוץ.
ראיתי כושר גולמי של יצור נפלא שרק צריך לקרוע את כבלי הדיכאון
והילדותיות המרתקים אותו לאדמה ואז יוכל לשלוט בתבל כולו ביד
רמה.

את יכולה לעשות את זה.