[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אגדה עם מוסר השכל


מעשה בנסיך שנורא רצה להציל כל מיני פיות קסומות או נסיכות
במצוקה, רצוי כמובן חיוורות פנים וענוגות.
הוא התהלך לו ביער (מוזיקת רקע מפרגינט) - משתוקק להילחם באיזה
דרקון הגון ולשחרר סוף סוף את החרב שלו מנדנה (ויש פה גם רמז
פאלי כמובן).  הו! הא! סייף מדי פעם באוויר, בהכניעו אויב
דמיוני, וחיוך דק מן הדק עלה על שפתותיו עת העניק לו באצילות
את חייו.

המה-שנראתה-לו-פיה הראשונה שפגש, בדיוק היתה עסוקה בשיוף
ציפורניה לאחר שהתעוררה משנת היופי שלה. היא ישבה מתחת לעץ
והשחיזה אותן במרץ, תוך לעיסת מסטיק קולנית, ופיצוץ בלונים מדי
פעם. הנסיך התקדם לעברה ברטט, מזהה סוף סוף את המטרה הנכספת
הראויה לחרבו הישרה והנאמנה - שכן מעל ראשה הענוג וחסר הישע של
פייתו השברירית רשף דרקון אימתני זד ונקלה רשיפת אש קטלנית
בפערו את לועו  - הו! מה יהיה? - האם יצליח במשימתו נסיכנו
הנאמן מלא העוז והתבונה שזה עתה העביר את חרבו בזריזות מופלאה
מיד  אל יד כאומד את משקלה (היא אמנם שקלה הרבה, אך בידיו
המסוקסות היתה כקלקר - או שאולי באמת היתה קלקר?)
הנסיך כלל לא נרתע, ובהתיזו מבט חד, שקט ומרוכז אל מול עיניו
הרצחניות של הדרקון  - העיף את חרבו כלפי מעלה בתרגיל מיומן,
ביצע שני פליקפלאקים לאחור (הדרקון המופתע חש סחרחורת קלה והחל
לפזול -  מעולם לא ראה תצוגה כה מרהיבה של נחישות וזריזות)
והספיק מזווית עינו המהפנטת (שריקה כשהיא מפלחת את האוויר
בירידה) להבחין בהבעת התדהמה המתחלפת להערצה ומסירות בעיניה
הכלות של פייתו האבודה, שרק עתה קלטה בו זמנית את סכנת החיים
בה היא נתונה ואת האפשרות לזכות בהם שוב - -

והנה, באותו שבריר שניה בה קלטה כף ידו החסונה את חרב אבותיו
ואבות אבותיו ואבות אבות אבותיו (וגם איזו אמא אחת שהחרב היתה
שלה לתקופה קצרה בנסיבות תמוהות שלא זה המקום לפרטן) - באותו
שבריר שניה גורלי של לקיחת התנופה הסופית לפני המהלומה המוחצת,
כאשר השמש במרכז השמיים הטילה את צלליתו המרשימה על הקרקע (אוי
הטילה זה לא טוב נשמע כמו ביצה) הגיע לאוזניו הקול המתוק ביותר
ששמע מימיו, שהזכיר לו ענבלי פעמונים צלולים:

פיה (בנהמה צרודה, מעודף ניקוטין כנראה): הי ג'ינג'י! אתה
נורמלי!? מה אתה מסתיר לי את האור!  אתה לא רואה שאני עסוקה פה
במניקור? זוז כבר!(פיצוץ בלון), נו!
נסיך: אני.. אבל.. את לא רואה - יש כאן דרקון.. ואת כל כך
יפה ואבודה.. ומבטך... כה נבון, צלול וזך..
פיה: אני מדברת איתך, לא?!, כן אתה,  סססאמו גם כן היער הזה,
אי אפשר כבר לשבת בשקט ולהתרכז.. עכשיו הלכה לי ציפורן, והכל
בגללך! אתה יודע בכלל כמה קשה לעשות פרנצ' מניקור??!!  - לא,
נכון?..
נסיך (בטון מתנצל): סלחי לי פיה קסומה עדינה ומשובבת נפש, לא
התכוונתי לשבור חלילה וחס את קצה קצה של ציפורנך, אם רק תרשי
לי אוכל אולי.. ובפסעו מעדנות צעד אחד קדימה -
פיה (בצרחה מקפיאת דם - הייתכן שהיא לא פייה  כלל?) -
הייייייייייייי! - התיק שלי!! שיט! היית מוכרח לדרוך על התיק
שלי? יצור מגושם שכמותך! (נוברת בפנים ומעיפה החוצה באקראי כל
מיני עטיפות ופסולות מהסוג המביך - נניח שניים שלושה טמפונים,
סיגריות מעוכות- מה הכי זול? -אולי טיים, סוכריות ישנות עם
עטיפה מרשרשת, תרופות שפג תוקפן, שירים שנס ליחן, גלולות נגד
הריון.. ועוד כהנה וכהנה מציאות מפוקפקות - נניח גם איזה פסלון
חרסינה סיני שסחבה איפשהו - מגבת עם שם של איזה מלון..) ובאנחת
רווחה מאמצת אל חזה...
פיה (באנחת רווחה והקלה): האאאא ...תודה לאל.. זה נשאר שלם..
   
פיה (פונה לנסיך בחיוך מתוק) - מה בעצם אתה מחפש כאן תזכיר
לי?..הלכת לאיבוד ביער? מה בדיוק העניין? משהו עם דרכון? איבדת
את הדרכון?..
נסיך: אה, לא, בעצם התבלבלתי.. הכלב שלך, חשבתי אותו בטעות
ל.. את יודעת מה, לא חשוב
פיה (במאור פנים, מנפנפת את אצבעותיה במרץ לייבוש): לא,
תגיד, תגיד, כבר ממילא הלכה השמש ונגמר לי פתאום הלק עם
הנצנצים, מה היה הדבר שרצית?.. שאני אראה לך את הדרך ל?..




עד כאן מאזינות ומואזינים, סיפורנו להפעם

מוסר השכל:
1) בנות יקרות! בפעם הבאה בה נקרה נסיך בדרככן, אנא! הפסקנה
לכמה דקות את השחזת הציפורניים, ונסנה להיראות קצת יותר חסרות
ישע, אובדות עיצה ותלותיות. מה יש? זה כל כך קשה? התאמנו מול
המראה, תוך שאתן מדמיינות פנצ'ר פתאומי בגלגל כשאתן באיחור
לפגישה עבודה חשובה, או קצר בתנור רבע שעה לפני שהאורחים
מגיעים לסעודה, דברים מהסוג הזה.

2) אם בכל זאת איבדתן את ההזדמנות, תמיד, אבל תמיד, טוב
להחזיק לק  רזרבי בתיק. כפי שלמדתן מסיפורנו הקטן, אף פעם אין
לדעת מתי ייגמר בפתאומיות הלק בו אתן משתמשות, ולא תרצנה חלילה
להיתפס בלתי מוכנות עם לק מתקלף, הא? זה כבר יהיה ממש גועל
נפש. שלא לדבר על חוסר המקצועיות שזה משדר.

לסיכום בנות - נסיך בא, נסיך הולך, התיק הקטן צריך תמיד להיות
מאורגן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דרדסית צובעת


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/5/01 17:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ציפור עט

© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה