בין מציאות לחלום
מהלכת, מנסה
לתפוס רסיסי אמת
או פיסות קטנות של אושר.
הצללים מסביב עוטפים
ברכות, מכסים את נשמתה.
מדי פעם אוהבת, נרעדת, מתנערת
וכל עבודתם לשווא.

האדמה מזהירה אותה
ממה שהיא טומנת בחובה,
מספרת על רעלים, על אנשים.
מבטיחה לקולטה אליה בבוא היום.
גם הבטחות אדמה
יבחנו ברגע האמת.
"כולנו ילדיו האהובים של האל"
קוראים לה משמאל
"מוות לערבים"
היא שומעת מימין
פוסעת בזהירות
על גבול השפיות צלולה למחצה.
ונופלת