עידו ווייס / תאווה לחיים |
רסיסי להבות כובו על פניי
דמויות לבנות קטלו את חושיי
לקחוני בכח ללא תנאים
והפצירו על ימיי בעולם המתים.
קולות עמומים בדלתיים סגורות
כמו דיון על חיי בשמיי קורבנות.
העננים אפורים,הציפורים כבר מתות
עולמי נחרב לעד
אך אני אמשיך לחיות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|