|
דמעות מסתירות מבט בשקיפותן המנצנצת
והרגש מחלחל ונספג בתודעה
מנסה לקבע עצמו אך נמהל באוויר וזורם
כשאושר ועצב מתפרצים בבכי, או גורמים לחיוך
את לא יודעת מה להרגיש ואת לא יכולה להסביר לעצמך.
זיכרון נוסטלגי של דבר שיקרה.
אם בעתיד את תחיי את מה שקרה
אולי אז תדעי להרגיש.
התקווה היא הדבק שמפריד אותך.
שכבה דקה שניתן לקלף בבוא הזמן
אולי תישאר, או תיעלם מעצמה.
אושר וכאב מתפרצים בצחוק או בבכי
ואת ביניהם מתבוננת הרחק אל דברים בתוכך
שברחו וכמו לא קיימים
ואת מרגישה אבל לא יכולה להסביר. |
|
|
אני עולה כמו
השמש, היושבת
מעליך, ורושמת
בקרניה את יומך.
אני קרובה כמו
הגשם, על ראשך
ועל פניך, והמים
שבפיך לטעמך.
איזה שיר.
הרוסיה שמשתייכת
לסוג השני מאבדת
כל שריד לציניות
בדקה לשתיים
בלילה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.