הדר טל / בשעה כה |
אולי נביט אל הצמרות
מנוחמות השרב
ונזוע בליטוף הרוח אותן
ואותנו, אולי...
אולי נלינה בכפרים
ונצא השדה
נשאף ניחוחו.
אולי נשכח
את שלא ניתן לא לזכור
את הצללים המניסים מעדנות את האור
את צל זכרונו,
מתנודד כשיכור
אולי, בשעה כה
תקבל אותנו האדמה
בחיבוק דומם
אימהי
מנחם
אולי נזכור
את שלא ניתן לא לשכוח,
את הקיץ שעלה
זועף, לוהט, מאיים
אך גווע
בשקיעות ארגמן מלכותיות
כלעומת שבא.
אולי ישוב הים לזעפו-
יום אחד
בשעה כה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|