ציפי / בחיוורון פני |
חרד לגורל ילדתך הקטנה
ואני שכבר ארבעה ימים שוכבת במיטה
מתכסה עד למעלה מראשי ומחייכת מתחת לשמיכה
כי ככה, כשאני מתפנקת
והחום שלי מסרב לרדת
אתה יושב לידי, מקריא לי סיפורים, כמו כשהייתי קטנה,
ואתה מלטף את ראשי, ומשכיב אותי לישון, ואני אוהבת אותך, בתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|