עם קרן נוצצת טהורה ואצילית
צעדת בינינו, חד-קרנית
בחן וסגנון ונוכחות קסומה
כמו קרן של שמש, טובה וחמימה

אבירה בעצמך, עם סוסון לבנבן
הדרכת את דרכנו, שחור ולבן
ואם לפעמים חשבנו שאת כל כך גאה
הרי יש לך זכות, את אצילית ונאה

אך הגיע הרגע, דרכים מתפצלות
ומצומת אחת הן פתאום מתעקלות
ודרכנו ימינה ואת דווקא לשמאל
בשפתיים הדוקות, ובאלם של קול

עיניי כאן לחות, נוגות ואדומות
הן קשה לוותר על שעות כה קסומות
את סוסונך הלבנבן את לאט מובילה
אל משעול מתרחק, הרפתקה מתחילה

אחרי זמן כה רב, בה הובלת את הדרך
קצת פוחד אנוכי, מאובדן של קצת ערך
מעתיד שעשוי להביא סכנות
ממשעול שיביא גם יונים לבנות

הן למי כאן אפנה, שידריך ויוביל
בדרכים פתלתלות, במשעול ובשביל
ומי את הדרך בשעת סערה
תאיר בעזרת קרן ראש טהורה

אך כך מובילות הן דרכי החיים
ואין פה מקום לרצונות ומאוויים
ואין לי אפשרות מלבד להסכים
לקבל את המציאות ואיתה להשלים

אך אם במקרה תפני לאחור
ותרצי אל המשעול השני לעבור
נפתח בחיוך, בקריאה המונית
נקבל בשמחה את מתנת החד-קרנית

מוקדש לאצילה שרוכבת על סוסון קטן ולבן