מולי אהבתי, המלחמה שלי.
מולי נעמדה, מחייכת, כמו בחלום, או באמת זה היה חלום.
ידעתי, שוב מערכה חדשה /ישנה נפתחת לה.
המלחמה שלי עם האהבה.

עד-כה מלחמתי אינה יעילה,
תבוסותיי רבות על המידה לעומת הניצחונות.
האמת, ניצחון אחד רשום לי בוודאות, כל השאר אינם רשומים.
אלה מוכרים כתיקו, אבדות רבות כל-כך בצידי ובצד היריב.

היריב. או שמא היריבה, היא מבחינתי מזדמנת.
היריבות היא שחשובה, כל עוד נשאר הדבר בענייני אהבה.
אין לי דבר אישי כנגד היריבות.
כל שברצוני להשיג בקרבות האהבה הם רק ניצחונות, לא משנה כנגד
מי.

דומה הדבר למשחק. עם עצמי או אחרות, עם חיות או חפצים.
אני מנהל קרבות דם ושריון. מתעייף, מקיא דם מנסה לנצח את
האהבה.
לנצח את האהבה לא להיפגע בסוף. לא להיפגע בכלל.
להיות אני, שלם עם ההחלטה, לאהוב בכל רגע ויום. להרגיש.

בשביל להרגיש צריך כאב, צריך אבדות, צריך קרב.